דויד ובת שבע -לזכרה של אלגרה {בת שבע}סבתא שלי שעשתה את כל הדרך מבואנוס איירס לישראל באהבה .הלכה לעולמה בערב פסח. לפני שנה.

שמואל ב יא

 ב וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל-גַּג בֵּית-הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד.  ג וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי

הסיפור  על דויד ובת שבע ראוי לשאלות רבות ואכן הפרשנים הקדמונים והחדשים עסקו בניסיון לבאר את מטרת החיבור,ולהאיר באופנים שונים את מניעי הדמויות וההשכל הנובע מן הדברים. אך ישנה שאלה אחת שממשיכה להדהד מול עיני כל קורא והיא: כיצד אותה בת שבע אשר הכתוב מגלה את דעתו כי שיתפה פעולה בניאוף {פס ד "וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו... וכן דבריו של נתן הנביא בפרק יב המבטאים בה זלזול } הופכת לקדושה בפרק יב  וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת-שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן ויקרא (וַתִּקְרָא) אֶת-שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה וַה  אֲהֵבוֹ.  כה וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר ה.  

כיצד ייתכן שאותה אישה חוטאת זוכה להיבחר להיות ממשיכת השושלת ..?


את הפתרון נחפש מתוך ניסיון אמת להבין כיצד  נראה המקור  של המגילה הכתובה לפני שהפכה בעל כרחה לאסופה. הרמז הראשון נמצא בדברי הימים א פרק ג בציון תולדות דויד : 

וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ-לוֹ, בִּירוּשָׁלָיִם:  שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה, אַרְבָּעָה, לְבַת-שׁוּעַ, בַּת-עַמִּיאֵל.  

בת שוע ולא בת שבע . בת עמיאל ולא בת אליעם ..הכרוניסט של ספר דברי הימים מביא גרסה אחרת לזהותה של אם שלמה . לשיטתו זוהי גירסה הנשענת כנראה על מקור שונה משל גירסת ספר שמואל שישנה איתנו היום {!}- השאלה האם קראו לה בת שבע או בת שוע ולאביה עמיאל או אליעם איננה חשובה לעניינו . החשוב הוא העובדה כי מביא הדברים בספר דברי הימים  מחזיק במסורת הטוענת כי אם שלמה ואשת אוריה החיתי הן שתי נשים שונות לגמרי..!

האם ניתן להבין זאת מן הכתוב בספר שמואל ? 

.כן. 

כדאי לשים לב לפסוק עמו  פתחנו : 

וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי

במקרא  כינוי שם האישה : בת-" הינו  סימן לשם האב כמו למשל בת פרעה. בת יפתח . בת שוע{בראשית לח -אשתו הראשונה של יהודה וכן  בספר דברי הימים שלהלן  }גם בסיפור הזה בשמואל ב מקורו של השם "בת שבע" מתייחס לעובדה כי מדובר בביתו של שבע {שבע הוא שמו של גבר כפי שמצאנו בהמשך הכתובים  " שבע בן בכרי " המורד במלכותו של דויד }כעת ניתן לשאול אם אשת אוריה היא ביתו של שבע איכה תהיה  גם ביתו של אליעם.?? ואם נאמר שאליעם היא הסבתא {בת שבע -בת אליעם }הרי שהדבר לא סביר בהחלט שהכתוב יפרט את שושלתה של אישה סתם כך..

מכאן עולה החשד הראשוני כי התיבה "בת שבע" נסתפחה לסיפור על אשת אוריה החיתי בשלב עריכתי מאוחר יותר.ולמעשה שמה המקורי של הגיבורה הוא "בת אליעם"  ואכן עיון מדוקדק בפרשה מגלה כי  שמה של בת שבע אינו מופיע כלל בגופו של הסיפור- המחבר נמנע להעלות את שמה של הדמות ומסתפק בכינויי היחס : אשת אוריה,האישה וכו ורק בפיסקה הנועלת את הפרשה עולה פתאום שמה של בת שבע שוב: וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת-שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן ויקרא (וַתִּקְרָא) אֶת-שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה...

המבנה הסינופטי הזה רומז לתוספת שתופסת : החיבור בין שני קטעי המגילות : הראשונה זו הפותחת את הפרק ומסתיימת בפרק הבא בפס כג  והשניה זו הנמצאת בפרק יב פס כד - הרצון לחבר  בין שני המגילות הללו הכריח את המחבר{האחראי לחיבור בין הקטעים}להוסיף את שמה של בת שבע למגילה הראשונה על מנת ליצור לינקג רעיוני  בין 2 המגילות . אף על פי שהמגילה השניה ,לדעתינו ,איננה קשורה לסיפור אוריה  החיתי כלל וכלל ,אלא למסורת אחרת שאבדה {בין קרעי המגילה המקורית שרק סופה שרד את האיסוף. מגילה שמה שנותר ממנה הם פס כד-כה  בפרק יב} ואת הדיה אנו מוצאים בספר דברי הימים .

 ספר דברי הימים מעיד כי אימו של שלמה ילדה שלושה בנים לפני שלמה .שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן. בספר מלאכים א מסופר כיצד השיגה בת שבע בהשתדלותה אצל דויד את המלוכה לשלמה בנה. יען כי המלך נשבע בפניה כי בנה יהיה היורש היחידי .

אמנם איננו מוצאים תיעוד להתחייבות כזאת בכתובים שלפנינו אך העובדה שדויד "נזכר בה בדיעבד" היא עדות כי המחבר מצטט מקום אחר שבה הובאה ההתחייבות הזאת. לצד ההסבר -מדוע התחייב כך דויד.ומדוע  העדיף את שלמה על אחיו הבוגרים . 

האירוע הנ"ל -הוא העומד לדעתינו בבסיסה של המגילה השניה שחוברה {בטעות} לסיפור אשת אוריה החיתי {זו החסרה שרק את חלקה   אנו קוראים בפס כד-כה} על פי שרידי המגילה הזו- מנחם דויד את בת שבע אישתו ומכניס אותה להריון . הביטוי "וינחם" הוא ביטוי מקראי המופיע תמיד בהקשר פוסט-אבל . ההשערה שלנו היא כי בסיפור המקורי של מגילה זו הייתה מתוארת טרגדיה שבה מתו כל בני בת שבע. זו הסיבה מדוע אנו נראה בהמשך  כי דויד "יעדיף " את שלמה על פני אחיו הבוגרים . דויד מנחם את בת שבע בבן ו...בהבטחה שהבן הזה יירש אותו. 

לפני המחבר-העורך-האוסף הקדום עמדו 2 שרידי מגילות. באחת היה מפורט הסיפור על דויד ועל בת אליעם אשתו של אוריה החיתי והיא הסתיימה במוסר השכל עממי שנשזר בדברי המלך על בנו המת

  : " וְעַתָּה מֵת. לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם -הַאוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ עוֹד |?} אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו וְהוּא 

לֹא-יָשׁוּב אֵלָי" 

סוף פסוק. סוף המגילה הראשונה  

המגילה השנייה -או ליתר דיוק : שריד מן המגילה השנייה  גם עמד מול פני המחבר

ובה סופר על ניחומו של המלך את אשתו בת שבע . 

המאסף  הקדום הסיק כי המגילה השניה היא המשכה של הראשונה או לכל הפחות יכולה להיות המשכה . לשם כך נדרשו משיכות עט קלות מאוד במגילה הראשונה כמו כאמור תוספת התיבה "בת שבע" וייתכן גם הביטויים "לך לאישה " בפס ט . ו" וַתִּקַּח אֶת-אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה" בפס י  בפרק הבא .  אשר הקטיעה ברצף  בכתובים רומזת על התווספותם למען חזק את הקשר לניחום האישה במגילה השניה. 

לסיכום: עיון חוזר בסיפור דויד ואשת אוריה החיתי מעלה שאלות חדשות בעקבותן ניתן להסיק כי בת שבע -אימו של שלמה המלך ו{בת שבע }בת אליעם אשת אוריה החיתי הן שתי נשים שונות. קוצר היריעה -תרתי משמע של המגילה השנייה עשוי היה לגרום למאסף המגילות לשאוף לאיחוי הרמוניסטי של הכתובים בשלב העלתם -העתקתם למגילת עור אחת.