המסורת המקובלת ביותר בחנוכה.היא גם המופרכת ביותר. את תהילים פרק ל נהוג לקרוא עם הדלקת הנרות . הפרק נפתח בכותרת : "מזמור שיר חנוכת הבית לדויד". מה יותר מתאים מאשר לקרוא פרק על חנוכת הבית {המקדש} ב....חנוכה..נכון?
לא נכון
לא נכון
ראשית על איזו חנוכת בית לדויד בכלל מדובר בעוד מי שבנה את הבית הוא כמובן שלמה . וגם מעבר לזה תוכן הפרק עצמו אין לו שום קשר לבית, או למקדש או לחנוכת המקדש אלא מדובר בהימנון הודיה לאל- "שיוועתי אלייך ותרפאני " -הודיה לאל על רפואה ממחלה קשה."חייתני מיורדי בור " -מודה המשורר ומלין: " היודך עפר? היגיד {א} מתייך?" כלומר המתים לא יכולים להודות לך אז בשביל מה אתה צריך אותם ? { הוא לא צריך. בשביל זה עומדת לימינו הסטטיסטיקה של מספר הלידות ...}.מכאן עולה המסקנה כי מי שכתב את הכותרת למזמור ומי שכתב את המזמור ..הם אנשים שונים...
במחקר כבר הצביעו על האפשרות כי המקור לכותרות המזמורים נעוץ בעורכי המזמורים.אלו שאספו אותם וקיבצו לאגד אחד. יכול להיות. אך איזו סיבה יש לסופרים מן המאה השלישית לפנה"ס בימי הבית השני "להדביק" כותרת לא מתאימה כל כך -ולייחס את המזמור לדויד בחנוכת המקדש ??
האפשרות היחידה היא להניח כי הסופרים קיבלו את המגילה הזו מן המוכן. כלומר שהמזמור הגיע אל האיסוף בגרסה הזאת של הכותרת ה"לא מתאימה"
אם כן,מי שינה או ערך או הוסיף את כותרת "חנוכת הבית" למזמור שבכלל לא מדבר על הבית. ומדוע?
האפשרות היחידה היא להניח כי הסופרים קיבלו את המגילה הזו מן המוכן. כלומר שהמזמור הגיע אל האיסוף בגרסה הזאת של הכותרת ה"לא מתאימה"
אם כן,מי שינה או ערך או הוסיף את כותרת "חנוכת הבית" למזמור שבכלל לא מדבר על הבית. ומדוע?
ההשערה שלי קשורה לזהות האוספים הראשונים. לא המחברים של המזמור. אלא האוספים -אלו שקיבצו ואיגדו את החומרים הראשונים למגילות רשמיות.
העדות על אנשים אלו נמצאת במשלי פרק כה .א: גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה . הנה כאן עדות על סופרים בימי חזקיה שהעתיקו מגילות עתיקות. אך יש משהו נוסף המעניק ל "אנשי חזקיה" את התפקיד של החשודים העיקריים לשיבוש הכותרת בתהילים פרק ל. והוא הקשר למחלתו של חזקיה ולשיפוץ בית המקדש.
העדות על אנשים אלו נמצאת במשלי פרק כה .א: גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה . הנה כאן עדות על סופרים בימי חזקיה שהעתיקו מגילות עתיקות. אך יש משהו נוסף המעניק ל "אנשי חזקיה" את התפקיד של החשודים העיקריים לשיבוש הכותרת בתהילים פרק ל. והוא הקשר למחלתו של חזקיה ולשיפוץ בית המקדש.
דברי הימים ב פרק כט מדווח על השיפוץ הכללי שעורך חזקיה במקדש המלך בירושלים. דיווח לא מקורי אך כזה המתבסס על הנחות נכונות של הסופר המאוחר הקורא כמונו במלכים ב פרק כ . תיאור על ביקורה של משלחת בבלית בירושלים שבאה להתרשם מעושרו של המלך חזקיה. בעוד שבפרק הקודם קוראים על "קיצוץ הדלתות" שעורך המלך במקדש כדי לשלם את המס לסנחריב. מכאן הוא מסיק שהייתה תקופת ביניים של שיפוצים ורווחה. באותו הפרק מדווחים על מחלתו הקשה של המלך חיזקיה שמצליח להירפא ממנה אודות לנס ולתפילות מיוחדות של הנביא.
המלך נופל למשכב בתקופת העבודה על שיפוצי בית האלוהים בירושלים. האם ראו בזה בני התקופה סימן למזל רע? אין ספק שרפואתו של המלך השאירה רושם גדול ויכלה לשנות את כל היחס להחלטה של המלך לגעת בבית המקדש . אות וסימן לצדקת דרכו. וכך סופרי אותו המלך שאליהם הגיע המזמור שאמר: "מזמור לדוד ארוממך ה כי דילתני ולא שימחת אוייבי לי " יכלו להתבסס על המציאות בזמנם ולהוסיף : מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ארוממך" - השיר על חנוכת הבית שגרמה לריפוי המלך .
