דברים יב ג} וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא

בפרק הזה נמצא האסנס של כל ספר דברים ולעניות דעתי גם של כל כתיבת התורה. שני חידושים עולים כפי שכבר ציינו כאן לפניי: החרם. ואחדות מקום הפולחן . 2 עקרונות חדשים בספרות התורה. עכשיו אני רוצה להרגיע את כל הדואגים מן הקריאות הגיהדיסטיות שבפרקינו - הכתובים אמנם מטיפים באופן חד משמעי למלחמת חרמה על כל המשתמע אבל כדאי גם לציין שמבט היסטורי נטול פניות יוכיח שמדובר בצק בלי כיסוי. שום מלחמת השמד מצד הישראלים-יהודאים לא התרחשה באמת לא באופק הזמנים שבו נמצא מחבר הדברים ולא בעבר הרחוק שעליו הוא מדבר. ההפך הוא הנכון! הקורא לשמד הוא זה שלמעשה היה נרדף. הוא זה שבעברו הושמדו-הוגלו בני עמו .או בני אמונתו . הקריאה האמיתית של הפרק הזה והמניע לכל הדברים היא הקריאה לנקמה. בספרות המאוחרת {מאוחרת בהרבה.. } זה יתנסח באופן אחר : "שפוך חמתך על הגויים אשר לא יידעוך"