לקושש צרות- על פרשת מקושש העצים בשבת.במדבר טו

• uיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: {לג} וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה: {לד} וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ: {לה} וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: {לו} וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה:
• 
  
• כמה שאלות קשות מאוד עולות כבר בקריאה הראשונה : אנחנו מדברים על מדבר.כן? דזרט? שממה? ציה? ישימון? איפה האיש מצא עצים ? לאן הוא יצא לקושש? וגם מעבר לזה איפה מצויין האיסור שעונשו מוות לעניין ה"קישוש" ? זה לא שהוא הדליק אש,נכון? ואם על כוונות הדלקת האש מדובר אזי מדובר בפרשה מרחיקת לכת מאוד..יען כי אין העבריין נעשה עבריין במחשבה אלא בעריות כמו שכתוב: "לא תחמוד" אבל בכוונה להדליק אש מוציאים את הבנאדם לסקילה.?! לא הגיוני בעליל מצד דעת המחבר{לא מצד המוסר..כמובן..זה עניין אחר לחלוטין } ועוד יותר קשה אם זה המעשה לאבות סימן לבנים כיצד לא השתייר הדין לגבי עושה מלאכה בשבת ? מדוע הכתובים ממשיכים להתעקש במקומות אחרים על . "ונכרתה הנפש ההיא.."

  לעניות הדעת  הובנה הפרשה הזו שלא כהלכה. וכל זה משום הביטוי " ביום השבת". הציון הזה יכול להיות שהוא משני . או הכתוב משיח לתומו כי האירוע התרחש בשבת {כמו  היה עד- אמצעי ספרותי תדיר במקורות המקראיים } ממה נפשך? אם החטא של המקושש מתייחס לאיסור המלאכה בשבת- איך זה שלא ידעו מה לעשות איתו-על פי הכתוב. למה היה צריך להמתין להוראה שתשבור את התי"קו? מכאן חייבים להסיק כי מדובר בעניין אחר לחלוטין .על פי ההכרה הזאת החטא הגדול שעונשו סקילה הוא עצם קישוש העצים !! וכאן הקשר לשאלה הראשונה. דווקא משום שמדובר במדבר,ישימון,ציה מקום שהעצים נדירים ונידרשים ל...למה? למשכן! לעבודת הקודש. הבנאדם סחב עצים שבמקורם הוקדשו לעבודת הכהנים {או שקושש מתוך ערימת הכהנים והמשמר תפס אותו - ודעו שזה הנכון כיוון שהביטוי "משמר" מתיחס במקרא תמיד רק לכהנים . או שהעצים היו מוקדשים מעצם היותם נדירים }על כן "מופנה הזעם " של האל כלפי המקושש שהניח את טובתו לפני טובת עבודת הקודש. תכליתו של הסיפור עכשיו ברורה לחלוטין כמו גם "מוסר ההשכל" שהוא נושא איתו וכן מתברר מקורו הכהני .

•