ז"} וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {ח} קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם: {ט} וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ: {י} וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: {יא} וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: {יב} וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם: {יג} הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהוָה וַיִּקָּדֵשׁ בָּם"
הרעיון המדרשי כי משה ואהרון נענשו על כי היכו את הסלע ולא דיברו אליו אינו יוצא מכלל אי ההבנה.הכתובים מגלים את דעתם באופן חד משמעי:האל דורש ממשה לקחת את המטה!ובכן למה שייקח את המטה אם הוא צריך רק לדבר?על פי הדברים האלו גם קשה מה עניין עונשו של אהרון לכאן שהוא בכלל לא היכה!?
הקריאה האפשרית המכוונת לדעת המחברים היא הקריאה הפותרת את כוונת המשפט:שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים. שאין בדברים האלו שום הגיון לולא היתה כוונת הכתובים :שמעו נא האומרים:״המן הסלע הזה נוציא לכם מים״.הפניה היא אל הספקנים האומרים או המורים באצבע על הסלע בחוסר אמון.
על פי הדברים האלו משה ואהרון עושים כדבר האל ומדברים על הסלע(אל הסלע)אלא שהאישו העומד בבסיס תשובתם היא העובדה שהם אלו האחראים לנס(נוציא לכם)ולא האלוהים .על פי הכתובים האלו טעו משה ואהרון בכך שזיהו את מריבת העם כמרד בהנהגה שלהם ולא במרד בעליון ואגב כך חטאו גם בכפירה(נוציא לכם).כך גם מתבררת תגובתו החריפה של האל (לא הקדשתם).המקום של הטכסט הזה והקשרו הוא המשכם האורגני של הדברים שהצבענו עליהם בפרקים הקודמים .חוקים ומנהגים הנוגעים למעמדם של הנביאים.בתקופת הבית הראשון.כאן הסיפור מצביע האופן ברור על הטיפוס של הנביאים אשר ככל הנראה נמצאו נתפסים אומרים דברים כמו עוצם ידי עשתה את ה״דבר״ הזה
