אני ואפסי עוד
מקובל על כל הפרשנים התפיסה המושאלת האגו- טריפית בדברים שגם מסתברת מתוך הפסוקים:
"זו העיר העליזה היושבת לבטח האומרת בלבבה אני ואפסי עוד"{צפניה ב}
" ועתה שמעי זאת עדינה, היושבת לבטח, האמרה בלבבה אני ואפסי עוד, לא אשב אלמנה ולא אדע שכול" {ישעיהו מז}
אך מה פירוש הדברים? הקריאה המתבקשת מעלה קושי שהרי אם "אפס" הוא כלום, אז מהו: "אני והכלום שלי עוד" ?
לכאורה מה שהיה צריך להיות על מנת לפרש ככתובו : אני ואין אפסי עוד
1. הקריאה היחסית : אני ואפסי- עוד: אני ומה שאיני ,עוד-כלומר אני וחוץ ממני יש גם מה ש"לא אני"- כל מה שמתקיים קיים ביחס אליי
2. הקריאה ההדוניסטית: אני, ואפסי עוד: אני ואיני עוד : אני ומה שיש אחריי{"עוד"} הוא ...הכלום שלי {"אפסי"}
3. הקריאה שלי {במלוא הצניעות}: אני ואפסי, עוד...: אפסי כמו וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד-יָם, וּמִנָּהָר עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ.{זכריה} וְיָשָׁבוּ, כִּי-עַתָּה יִגְדַּל עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ. {מיכה} פְּנוּ-אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ: כִּי אֲנִי-אֵל, וְאֵין עוֹד. {ישעיהו מה} . קצה . קצות הארץ-רחוקי ארץ .אני והקצה שלי ..עוד , כלומר אין לי קצה!
ומכאן מתבררת השראתו האומנותית של הנביא-סופר . המאמר הזה הוא תקבולת הפוכה למאמר קודם שלו המובא מפי האל!
בחלק המוקדם מעט של המגילה {פרק מה }הוא מדווח :
פְּנוּ-אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ: כִּי אֲנִי-אֵל, וְאֵין עוֹד.
והנה–כמה שורות מתחת בהמשך המגילה {פרק מז} קופצים החצופים האלה מהעיר הזאת ואומרים בדיוק ההפך
"האומרת בלבבה: אני ואפסי עוד {אני האדם-----כנגד----אני האל
עוד----------כנגד----------אין עוד
אפסי עוד{אין קצה}-----------כנגד--------אפסי ארץ{יש קצה}}
